דיכאון הוא הפרעה משמעותית ומתמשכת, המאובחנת לעיתים בטעות כהפרעה במצב הרוח אשר נמשכת מספר ימים ונובעת מגורמי דחק הפועלים בסמיכות מיידית להופעת הירידה במצב הרוח, כגון חווית חיים מצערות (פרידה מבן/בת זוג עימם היה קשר משמעותי, פיטורין ממקום עבודה, פטירת אדם קרוב וכו׳), אירועי הדחק גורמים למצב רוח עצוב, אבל בדרך כלל אינם גורמים להסתמנות של דיכאון ממושך של מספר חודשים.

כשאדם לוקה בדיכאון משמעותי, מצב רוחו כמעט שאינו מתגוון במשך שעות היממה, ושכיח שהוא ירוד עוד יותר בשעות הבוקר. לאדם קושי משמעותי ביכולת לעבד מידע, עקב לקויים חשיבתיים הנובעים מהפרעה בריכוז, וביכולת לעבד מידע חדש - הנובעת מעיסוק מתמיד במחשבות של אשמה – אשמה מוגזמת ומייסרת של האדם כלפי עצמו.  

ישנם מאפיינים גופניים משמעותיים נוספים – ירידה משמעותית בתיאבון, ירידה ניכרת ביכולת ליהנות מפעולות או מצבים שגרמו הנאה לאותו אדם בעבר, ירידה באיכות השינה ובמשכה – בדרך כלל קושי לישון ,ללא קושי בהרדמות ולכן יקיצה מוקדמת בשעות שלפני הזריחה. יתכנו מאפיינים נוספים כגון כאבים מרובים ומפושטים ללא עדות לסיבה גופנית, תחושת ערך עצמי ירוד מאוד ממושכת, רצון להימנע מאינטראקציות חברתיות -כולל עם בני משפחה קרובים.

ההגדרה של דיכאון עמיד,  פירושה דיכאון מתמשך ללא שיפור (לפחות 4 חודשים ויותר), למרות שתי תקופות או יותר של טיפול נוגד דיכאון שיחתי ותרופתי (שונה בכל פעם), הן מבחינת המינון של הטיפול התרופתי שניתן, והן מבחינת התמשכות ההסתמנות הדיכאונית המשמעותית.

הוכשרתי מאז 2007 כמומחית בטיפול בדיכאון עמיד בהשתלמות שעברתי בניו-יורק במסגרת בי"ח הפרסברטני של אוניברסיטת קולומביה וכן בבי"ח של אוניברסיטת קורנל.